Vayedaber

Simple Havroutah

Eirouvine

Daf 29b

דְּלָא אִבְּצִיל זִירְתָּא, אֲבָל אִבְּצִיל זִירְתָּא — לֵית לַן בַּהּ.

Traduction

in a case where the bulb has not grown to the size of a span, the distance between the thumb and the little finger of a hand that is spread apart, because at that stage the leaves are very toxic; however, if it has grown to the size of a span, we have no problem with it.

Rachi non traduit

דלא אבצל זרתא. שלא גדלו זרת [יש להם ארס] בבצל:

אָמַר רַב פָּפָּא: לָא אֲמַרַן אֶלָּא דְּלָא אִישְׁתִּי שִׁיכְרָא, אֲבָל אִישְׁתִּי שִׁיכְרָא לֵית לַן בַּהּ.

Traduction

Rav Pappa said: We only stated this concern about eating onion leaves in a case where one did not drink beer afterward; however, if he drank beer afterward, we have no problem with it.

תָּנוּ רַבָּנַן: לֹא יֹאכַל אָדָם בָּצָל, מִפְּנֵי נָחָשׁ שֶׁבּוֹ. וּמַעֲשֶׂה בְּרַבִּי חֲנִינָא שֶׁאָכַל חֲצִי בָצָל וַחֲצִי נָחָשׁ שֶׁבּוֹ וְחָלָה וְנָטָה לָמוּת, וּבִקְּשׁוּ חֲבֵירָיו רַחֲמִים עָלָיו וְחָיָה, מִפְּנֵי שֶׁהַשָּׁעָה צְרִיכָה לוֹ.

Traduction

The Sages taught in a baraita: A person should not eat onion because of the toxins in it. There was an incident with Rabbi Ḥanina, who ate half an onion and half of its toxins, and he fell deathly ill, and his colleagues prayed for mercy for him, and he survived. He was rescued only because the time needed him, as his generation was in need of his teaching, but otherwise he would not have recovered.

Rachi non traduit

נחש שבו. ארס שרף הבצל:

Tossefoth non traduit

מפני נחש שבו. פ''ה ארס של שרף בצל ור''ח פי' העמוד שבתוכו שמתעגל בתוכו כמין גבעול ומתקבצין בו זרע הבצל אותו העמוד נקרא נחש של בצל:

אָמַר רַבִּי זֵירָא אָמַר שְׁמוּאֵל: שֵׁכָר מְעָרְבִין בּוֹ, וּפוֹסֵל אֶת הַמִּקְוֶה בִּשְׁלֹשֶׁת לוּגִּין. מַתְקֵיף לַהּ רַב כָּהֲנָא: פְּשִׁיטָא, וְכִי מָה בֵּין זֶה לְמֵי צֶבַע? דִּתְנַן: רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: מֵי צֶבַע פּוֹסְלִין אֶת הַמִּקְוֶה בִּשְׁלֹשֶׁת לוּגִּין. אָמְרִי: הָתָם מַיָּא דְצִבְעָא מִיקְּרֵי, הָכָא שִׁיכְרָא אִיקְּרִי.

Traduction

Rabbi Zeira said that Shmuel said: One may establish an eiruv with beer, and it invalidates a ritual bath with a measure of three log, similar to drawn water. Rav Kahana strongly objects to this: This is obvious, for what is the difference between this and dye-water? As we learned in a mishna that Rabbi Yosei says: Dye-water invalidates a ritual bath with a measure of three log, like regular drawn water. They said: There is a difference between the two cases, as there, the liquid is called dye-water; here, it is called beer. Therefore, it might have been possible to argue that beer is not considered like water at all, in which case it would only invalidate a ritual bath if it changed the color of the water, and so Shmuel’s novel teaching was necessary.

Rachi non traduit

ופוסל את המקוה. כשאר מים שאובין:

מתקיף לה רב כהנא מה בין זה למי צבע. ופשיטא דפוסל:

שיכרא מיקרי. וסד''א אין עליו שם מים:

Tossefoth non traduit

הכא שכר איקרי. ואפ''ה פוסל המקוה והא דאמר בפ''ק דמכות דיין מזוג אינו פוסל את המקוה אפילו כשיש בו ג' לוגין מים שאובין משום דחמרא מזיגא מיקרי שאני שכר דכל עיקרו אינו אלא מים ועוד דהתם מיקרי חמרא מזיגא ושם חמרא עילוי' ופירי לא פסיל המקוה:

וּבְכַמָּה מְעָרְבִין? סָבַר רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרַב יוֹסֵף קַמֵּיהּ דְּרַב יוֹסֵף לְמֵימַר: בִּתְרֵין רִבְעֵי שִׁכְרָא, כְּדִתְנַן: הַמּוֹצִיא יַיִן, כְּדֵי מְזִיגַת הַכּוֹס. וְתָנֵי עֲלַהּ: כְּדֵי מְזִיגַת כּוֹס יָפֶה. מַאי כּוֹס יָפֶה? כּוֹס שֶׁל בְּרָכָה. וְאָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ: כּוֹס שֶׁל בְּרָכָה צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא בּוֹ רוֹבַע רְבִיעִית, כְּדֵי שֶׁיִּמְזְגֶנּוּ וְיַעֲמוֹד עַל רְבִיעִית. וְכִדְרָבָא, דְּאָמַר רָבָא: כֹּל חַמְרָא דְּלָא דָּרֵי עַל חַד תְּלָת מַיָּא — לָאו חַמְרָא הוּא.

Traduction

The Gemara asks: And how much beer is needed to establish an eiruv? Rav Aḥa, son of Rav Yosef, thought to say before Rav Yosef as follows: Two-quarters of a log of beer. Rav Aḥa’s reasoning is now spelled out in detail. As we learned in a mishna: If one carries out wine on Shabbat from a private domain to a public domain, he is liable if he carries out enough wine for diluting a cup, i.e., enough undiluted wine to fill a cup after it has been diluted with water. And a baraita was taught about this mishna: Enough wine for diluting a fine cup. They inquired: What is meant by a fine cup? They answered: A cup of blessing. And Rav Naḥman said that Rabba bar Avuh said: A cup of blessing must contain a quarter of a quarter-log of wine, so that after one dilutes the wine with water, it amounts to a full quarter-log. And this measure is in accordance with the statement of Rava with regard to the strength of wine, as Rava said: Any wine that is not strong enough to require that it be diluted with three parts water to one part wine is not proper wine.

Rachi non traduit

תרין ריבעי שיכרא. תרי לוגין דלוג רובע קב:

המוציא יין. בשבת:

כדי מזיגת כוס. כמו שנותנין יין חי בכוס כדי למוזגו במים:

רובע רביעית. רובע לוג יין חי:

Tossefoth non traduit

כדי שימזגנו ויעמוד על רביעית. משמע דכוס של ברכה טעון מזיגה וכן בפרק ג' שאכלו (ברכות נ:) ובהמוכר פירות (ב''ב דף צז:) אמר ואין מברכין עליו עד שיתן לתוכו מים ותימה דבפרק שלשה שאכלו (ברכות נא.) אמרינן עשרה דברים נאמרו בכוס של ברכה וחשיב חי ותירץ רש''י דחי דקאמר היינו שיתננו חי בכוס ואחר כך ימזוג לאפוקי שלא ימזגנו בכוס זה ויתננו בכוס אחר שמברך עליו ור''ת מפרש דחי היינו מזוג ולא מזוג דאמר בפרק בן סורר ומורה (סנהדרין דף ע.) אינו חייב עד שישתה יין חי ומוקי לה במזוג ולא מזוג ונותן בו קצת מים בתחילת הברכה ובברכת הארץ מוסיף עליו מים עד שיהא מזוג כראוי כדאמר בפ' ג' שאכלו (ברכות נא.) שמוסיף בברכת הארץ והיינו מים ולא כמו שפירש שם בקונט' שמוסיף יין ובני נרבונה מפרשים דחי קאי אכוס ולאפוקי כוס שבור דכולהו עשרה דברים קאי אכוס ושייך חי בכוס כדאמר (ב''ק נד.) שבירתן זו היא מיתתן ובפרק בתרא דמכות (דף טז:) אמר ריסק ט' נמלין ואחד חי ר''ל אותו חי שלם:

ויעמוד על רביעית. נראה כמו שפי' רש''י בהמוציא (שבת דף עו:) דכוס של ברכה צריך שיהא בה רובע רביעית הלוג כדי שימזגנו ויעמוד על רביעית הלוג ולא כטועים שמפרשים רובע רביעית הקב דהיינו רביעית הלוג כדי שימזגנו ויעמוד על רביעית הקב דהיינו לוג דהא בנזיר בפרק שלשה מינים (נזיר דף לח.) חשיב הך דשאר משקין ברביעית דמייתי הכא ומשמע הכא ובהמוציא (שבת דף עו.) דהיינו שיעור כוס יפה אחר מזיגתו והנהו דחשיב בנזיר הוי רביעית הלוג מדחשיב רביעית שמן לנזיר דיליף מקרא בהתודה דהוי חצי שיעור של תודה ותנן בפ' שתי מדות (מנחות דף פח:) חצי לוג שמן לתודה ועוד תני התם ז' מדות של לח היו במקדש רביעית הלוג מה היא משמשת רביעית מים למצורע רביעית שמן לנזיר וחשיב נמי רביעית דם מטמא באהל דהיינו רביעית הלוג כדמשמע בפרק כ''ג בנזיר (דף נג.) דאמר חצי קב עצמות וחצי לוג דם לכל רובע קב עצמות ורביעית דם לא לכל ופריך נמי התם ותו ליכא והאיכא מי רביעית נוטלין מהן לידים והיינו מי רביעית הלוג כדמוכח במס' ידים (פ''א מ''א):

כל חמרא דלא דרי על חד תלת. והא דאמר בדיני ממונות (סנהדרין דף לז.) אל יחסר המזג שאם נצרך אחד מהם לצאת רואין אם יש שם כ''ג דמשמע דמזוג הוי שני חלקים מים אומר ר''י דקרא איירי ביין השרוני דהוי ב' חלקים מים דליכא לאוקמא קרא בסתם מזוג רביעית דסנהדרין למאי חזי אבל שליש חזי לדיני נפשות ליהוי סנהדרי קטנה:

וְקָתָנֵי סֵיפָא: וּשְׁאָר כָּל הַמַּשְׁקִין בִּרְבִיעִית, וְכָל הַשּׁוֹפְכִין בִּרְבִיעִית. מִדְּהָתָם עַל חַד אַרְבַּע — הָכָא נָמֵי עַל חַד אַרְבַּע.

Traduction

And we learned in the latter clause of the aforementioned mishna: And one is liable for carrying out all other liquids, and similarly all waste water, in the measure of a quarter-log. Now, Rav Aḥa argues as follows: Since there, with respect to liability for carrying on Shabbat, the ratio is one to four, as one is liable for carrying out a quarter of a quarter-log of wine, and one is only liable for carrying out other liquids if one carries out a quarter-log; here, too, with respect to making an eiruv, the ratio of one to four should be maintained. Therefore, since Rav said that two-quarters of a log of wine are required for an eiruv, the minimum amount of beer one may use should be two full log.

Rachi non traduit

וקתני סיפא. דהמוציא יין ושאר כל המשקין הוצאתן ברביעית דהיינו לוג:

ומדהתם. בהוצאת שבת בעינן על חד דיין ארבע דשיכרא דביין תני רובע רביעית ובשאר כל המשקין תני רביעית:

הכא נמי. גבי עירוב בעינן ארבע ואמר רב לעיל מערבין בשני רביעית יין אלמא בשיכרא תרי לוגי בעינן:

וְלָא הִיא, הָתָם הוּא דִּבְצִיר מֵהֲכִי לָא חֲשִׁיב, אֲבָל הָכָא — לָא. דַּעֲבִידִי אִינָשֵׁי דְּשָׁתוּ כָּסָא בְּצַפְרָא וְכָסָא בְּפַנְיָא, וְסָמְכִי עִילָּוַיְהוּ.

Traduction

The Gemara rejects this argument: And this is not so. There, with regard to carrying on Shabbat, we require four times as much beer as wine because less than that amount, i.e., less than a quarter-log of beer, is insignificant. However, here, with regard to establishing an eiruv, this is not relevant, as it is common for people to drink a cup of beer in the morning and a cup of beer in the evening, and they rely on them as their meals, as beer is satisfying even in such quantities. Therefore, we should require only two-quarters of a log of beer for an eiruv.

Rachi non traduit

דשתי כסא. של רביעית לוג שכר בצפרא וכסא בפניא וסמיך עלייהו:

תְּמָרִים בְּכַמָּה? אָמַר רַב יוֹסֵף: תְּמָרִים בְּקַב. אָמַר רַב יוֹסֵף: מְנָא אָמֵינָא לַהּ? דְּתַנְיָא: אָכַל גְּרוֹגְרוֹת וְשִׁילֵּם תְּמָרִים — תָּבוֹא עָלָיו בְּרָכָה.

Traduction

The Gemara asks: How many dates are needed to establish an eiruv? Rav Yosef said: The minimal amount of dates one may use is a kav. Rav Yosef said: From where do I say this halakha? As it was taught in a baraita: If one inadvertently ate dried figs of teruma, and paid dates in compensation, may a blessing come upon him.

Rachi non traduit

אכל גרוגרות. של תרומה בשוגג:

הֵיכִי דָמֵי? אִילֵּימָא לְפִי דָמִים, דַּאֲכַל מִינֵּיהּ בְּזוּזָא וְקָא מְשַׁלֵּם לֵיהּ בְּזוּזָא — מַאי ''תָּבֹא עָלָיו בְּרָכָה''? בְּזוּזָא אֲכַל, בְּזוּזָא קָא מְשַׁלֵּם! אֶלָּא לָאו, לְפִי מִדָּה, דַּאֲכַל מִינֵּיהּ גְּרִיוָא דִּגְרוֹגְרוֹת דְּשָׁוְיָא זוּזָא, וְקָא מְשַׁלֵּם לֵיהּ גְּרִיוָא דִתְמָרִים דְּשָׁוֵי אַרְבְּעָה — וְקָתָנֵי: ''תָּבֹא עָלָיו בְּרָכָה'', אַלְמָא: תְּמָרִים עֲדִיפִי.

Traduction

The Gemara proceeds to clarify this ruling: What are the circumstances of this case? If you say that one paid according to the value of the figs he ate, e.g., he ate a zuz worth of figs and he paid a zuz worth of dates, what is the reason it says: May a blessing come upon him? He ate a zuz and paid a zuz. Rather, is it not that he paid in accordance with the measure of the figs eaten, e.g., that he ate a se’a of dried figs worth one zuz, and he paid a se’a of dates worth four zuz. And it says: May a blessing come upon him. Apparently, dates are superior to dried figs. Accordingly, since we learned above that one may establish an eiruv with a kav of dried figs, a kav of dates should certainly suffice for the purpose of an eiruv.

Rachi non traduit

בזוזא. בשוה זוז:

וקא משלם ליה. תמרים היקרים מגרוגרת ולא שילם לו לפי מדה אלא לפי דמים:

אלמא תמרים עדיפי. ותנן לעיל גבי עני בגורן קב גרוגרות ואמר רב וכן לעירוב וכ''ש תמרים דודאי סגי להו בהכי:

אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: לְעוֹלָם דַּאֲכַל מִינֵּיהּ בְּזוּזָא, וְקָא מְשַׁלֵּם בְּזוּזָא. וּמַאי ''תָּבֹא עָלָיו בְּרָכָה''? דַּאֲכַל מִינֵּיהּ מִידֵּי דְּלָא קָפֵיץ עֲלֵיהּ זָבֵינָא, וְקָא מְשַׁלֵּם לֵיהּ מִידֵּי דְּקָפֵיץ עֲלֵיהּ זָבֵינָא.

Traduction

Abaye said to Rav Yosef: No proof can be brought from here. It can be argued that he actually ate a zuz worth of figs and he paid a zuz worth of dates. And what is the reason it says: May a blessing come upon him? For he ate something that buyers are not eager to buy, and he paid him something that buyers are eager to buy. Even though they are equal in value, the priest benefits, for it is easier for him to sell dates than to sell dried figs.

Rachi non traduit

א''ל אביי. מהא לא תשמע דתמרים עדיפי לעולם גרוגרות עדיפי ולפי דמים משלם ומאי ברכה. דקפיץ עליה זבינא. לוקחים ולענין עירוב בעינן טפי מקב:

Tossefoth non traduit

אלמא תמרים עדיפי. ואם תאמר כיון דעדיפן דילמא לא בעינן קב ויש לומר דמייתי ראיה דיותר מקב לא בעי:

שְׁתִיתָא — אָמַר רַב אַחָא בַּר פִּנְחָס: תְּרֵי שַׁרְגּוּשֵׁי. כִּיסָאנֵי — אָמַר אַבָּיֵי: תְּרֵי בוּנֵי דְּפוּמְבְּדִיתָא.

Traduction

With regard to shetita, a dish made of roasted flour and honey, Rav Aḥa bar Pineḥas said: Two large spoonfuls are needed for an eiruv. With regard to kisanei, a type of roasted grain, Abaye said: Two Pumbeditan bunei, the name of a particular of measurement.

Rachi non traduit

שתיתא. מאכל שעושין מקמח קלי שנתייבש בתנור ונותנין דבש לתוך התבשיל:

שרגושי. תרוודין:

כיסני. קליות:

בוני. מדות:

אָמַר אַבָּיֵי, אֲמַרָה לִי אֵם: הָנֵי כִּסָאנֵי מְעַלּוּ לְלִיבָּא, וּמְבַטְּלִי מַחְשְׁבָתָא.

Traduction

Having mentioned roasted grain, the Gemara tangentially relates that Abaye said: Mother, actually his foster mother, told me: These roasted grains are good for the heart and drive away worrisome thoughts.

Rachi non traduit

מחשבתא. דאגה:

וְאָמַר אַבָּיֵי, אֲמַרָה לִי אֵם: הַאי מַאן דְּאִית לֵיהּ חוּלְשָׁא דְּלִיבָּא, לַיְיתֵי בִּישְׂרָא דְּאַטְמָא יַמִּינָא דְּדִיכְרָא, וְלַיְיתֵי כַּבּוּיֵי דְרֵעִיתָא דְּנִיסָן, וְאִי לֵיכָּא כַּבּוּיֵי דְרֵעִיתָא — לַיְיתֵי סוּגְיָינֵי דַעֲרַבְתָּא, וְנִיכַבְּבֵיהּ וְנֵיכוּל, וְנִשְׁתֵּי בָּתְרֵיהּ חַמְרָא מַרְקָא.

Traduction

And Abaye said: Mother told me about another remedy. One who suffers from weakness of the heart should go and bring the meat of the right thigh of a ram, and also bring the dung of grazing cattle from the month of Nisan, and if there is no cattle dung he should bring willow twigs, and then roast the meat on a fire made with the dung or twigs, and eat it, and drink afterward some diluted wine. This will improve his condition.

Rachi non traduit

כבויי דרעייתא דניסן. צפיעי בקר:

סוגייני דערבתא. קיסמין של ערבה:

ונכבביה. יעשה מהן גחלת ויצלה בהן אותו בשר וניכול:

חמרא מרקא. יין מזוג:

אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: כָּל שֶׁהוּא לִיפְתָּן, כְּדֵי לֶאֱכוֹל בּוֹ. כֹּל שֶׁאֵינוֹ לִיפְתָּן, כְּדֵי לֶאֱכוֹל הֵימֶנּוּ. בָּשָׂר חַי — כְּדֵי לֶאֱכוֹל הֵימֶנּוּ. בָּשָׂר צָלִי, רַבָּה אָמַר: כְּדֵי לֶאֱכוֹל בּוֹ, וְרַב יוֹסֵף אָמַר: כְּדֵי לֶאֱכוֹל הֵימֶנּוּ.

Traduction

Returning to the matter of quantities of food required for an eiruv, Rav Yehuda said that Shmuel said: The minimum quantity for anything that serves as a relish is enough to eat two meals with it, i.e., enough to serve as a relish for the bread eaten in two meals. And with regard to anything that is not a relish, but rather is a food in its own right, one must use enough to eat two meals of it. The minimum quantity of raw meat is enough to eat two meals of it. Roasted meat is the subject of a dispute: Rabba said: Enough to eat the bread of two meals with it. That is to say, roasted meat is not a food in itself, but rather it serves as relish for other foods. And Rav Yosef said: Enough to eat two meals of it, as it is a food in its own right.

Rachi non traduit

כדי לאכול בו. כל שהוא לפתן שיעורו כדי לאכול בו ללפת בו את הפת מזון ב' סעודות:

כדי לאכול הימנו. שיהו כל שתי הסעודות ממנו:

בשר חי. אינו לפתן ובעינן כדי לאכול ממנו:

בשר צלי. פליגי ביה אי הוי ליפתן אי לא:

אָמַר רַב יוֹסֵף: מְנָא אָמֵינָא לַהּ — דְּהָנֵי פָּרְסָאֵי אָכְלִי טַבְהָקִי בְּלָא נַהֲמָא! אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: וּפָרְסָאֵי הֲווֹ רוּבָּא דְעָלְמָא?! וְהָתְנַן: בִּגְדֵי עֲנִיִּים לַעֲנִיִּים, בִּגְדֵי עֲשִׁירִים לַעֲשִׁירִים.

Traduction

Rav Yosef said: From where do I say this halakha? For these Persians eat pieces of roasted meat [tabahakki] without bread, which shows that meat itself is a food. Abaye said to him: But are the Persians a majority of the world? The halakha follows the customary practice of most of the world and not that of particular locales. Didn’t we learn the following in a baraita? Clothing of the poor, i.e., pieces of cloth measuring three by three fingerbreadths, contracts impurity when in the possession of any poor people because poor people attach importance even to scraps of cloth of such small size. Clothing of the wealthy measuring at least three by three handbreadths contracts impurity in all cases, whether or not it is owned by the wealthy.

Rachi non traduit

טבהקי. חתיכות:

בגדי עניים. שלש על שלש מקבלין טומאה לעניים:

בגדי עשירים. שלשה על שלשה מקבלין טומאה אף לעשירים:

Tossefoth non traduit

בגדי עניים. דווקא בטומאת מדרס יש חילוק בין עניים לעשירים דביחוד תליא מילתא ואין דרך עשיר לייחד פחות משלשה על שלשה טפחים ואם ייחד בטלה דעתו אבל בטומאת מת אין חילוק ואף לעשירים הוי בשלש על שלש דבפרק במה מדליקין (שבת דף כו:) תניא שלש על שלש מניין תלמוד לומר והבגד ולא מפליג בין עניים לעשירים ועוד דבמסכת כלים פרק כ''ז (משנה ב) תנן דבגד מטמא שלשה על שלשה למדרס ושלש על שלש למת ועל כרחך בעשירים מיירי דבעניים תנן פכ''ח (משנה ח) בגדי עניים אף על פי שאין בהם שלשה על שלשה טמאין מדרס כך פר''ת ודלא כפ''ה דסוף כירה (שבת דף מז.) שלש על שלש לא מטמא ביד עשיר כלל:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source